החלטה בתיק בש"פ 6014/11

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט יעקובי) מיום 18.8.11 בתיק מ"ת 21290-08-11, לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית בביתו עד לדיון שייערך בעקבות הגשת תסקיר.

הרקע

ב.        נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו (יחד עם שני נאשמים נוספים) קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, שיבוש מהלכי משפט, מתן שוחד (ריבוי עבירות) ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה (ריבוי עבירות). כתב האישום, המחזיק חמישה אישומים, שארבעה מהם מיוחסים בין השאר למשיב, מגולל פרשייה חמורה  על פני הדברים, של הברחת סחורה חקלאית משטחי הרשות הפלסטינית במשאית לתוך מדינת ישראל, ונגזרותיה בעבירות נוספות. באישום הראשון בכתב האישום נטען, כי המשיב שיחד מאבטחים במחסום אל-ג'יב (וביניהם מפקד המחסום) על מנת שיימנעו מבדיקתה של תכולת משאיות שעברו במחסום בשליחותו. המאבטחים נקטו כנטען אמצעים כדי לסייע לפעולות ההברחה כגון סריקת אזור המחסום, ליווי המשאיות וקיום קשר טלפוני עם המשיב ונהגי המשאיות; הם איפשרו למשאית לעבור לשטח ישראל לאחר תשלום השוחד (המעבר המדובר היה ב-21.7.11).  באישום השני נאמר, כי ביום 30.7.11 עקבו אנשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ואנשי יחידת הפיקוח על הצומח והחי (הפיצו"ח) אחר משאית שעברה במחסום (בשליחות המשיב) ללא בדיקה. לאחר שנהג המשאית לא שעה לקריאות אנשי הפיצו"ח לעצור בצד הכביש והגביר את מהירות נסיעתו, החל אחריו מרדף. המשיב שנהג ברכבו בסמוך למשאית, חסם את דרכם של אנשי מח"ש והפיצו"ח. לאחר שעלה בידי אנשי מח"ש ליטול את מפתחות רכבו של המשיב, נתלה האחרון על חלון רכבם של אנשי מח"ש עד אשר נפל. בשל העיכוב לא הצליחו אנשי מח"ש לאתר את המשאית. באישום הרביעי מיוחס למשיב תשלום שוחד בעבור מעבר משאית בלא בדיקה בטחונית מספר פעמים במאי-יוני 2011, וכן מעשה המפיץ מחלה (העברת הסחורה - ביצים). הוא הדין לאישום החמישי (ארבעים-חמישים העברות של משאיות בין אפריל ליולי 2011).

ג.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב (וכן הנאשמים האחרים) עד תום ההליכים. נטען, כי קיימות בתיק ראיות לכאורה, וכי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר. עוד נטען, כי מעצרו של המשיב נדרש גם בשל החשש שיפעל לשיבוש מהלכי משפט אם ישוחרר. לבסוף נטען, כי נוכח חומרת העבירות וריבוין, אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

ד.        הדיון בפני בית המשפט המחוזי (ביום 11.8.11, בפני השופטת בן-אור) בבקשת המדינה למעצרם של המשיב ושותפיו עד תום ההליכים, עסק בעיקר בשאלת קיומה של עילת מעצר (חומר הראיות טרם הובא בפני בית המשפט בשלב ההוא). צוין, כי העבירות המיוחסות למשיב ולמאבטחים אינן שוללות אפשרות של חלופת מעצר, ומשכך הורה בית המשפט על הגשת תסקירי מעצר בעניינם. עם זאת, נוכח בקשת בא כוחו נקבע מועד דיון (15.8.11) להשמעת טיעונים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה.

ה.        בהחלטתו מיום 18.8.11 (לאחר הדיון ביום 15.8.11) קבע בית המשפט (מפי השופט יעקובי), כי יש לשחרר את המשיב למעצר בית מלא, ובמקביל הורה על הגשת תסקיר בעניינו, שלאחריו ניתן יהיה לקיים דיון מחודש. נקבע, כי קיימות בתיק ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב בהעברת המשאיות הנזכרות ללא בדיקה ובתמורה למתן שוחד. נאמר, כי מעורבות המשיב במיוחס לו נלמדת משיחותיו המוקלטות עם מעורבים אחרים בפרשה ומהודעותיהם. עם זאת צוין, כי מן הראיות נשקפת חולשה מסוימת נוכח היותן נסיבתיות ולא ישירות. נקבע, כי קיימת עילת מעצר הנלמדת מן התחכום והתעוזה שגילה המשיב הן בארגון העברת המשאיות, והן בחלק שנטל במרדף המתואר באישום השני. עוד נקבע, כי אף אם אופיין של הראיות בתיק מצמצם את החשש לשיבושן, עדיין קיים חשש לשיבוש מהלכים לאיסוף ראיות חדשות, בפרט נוכח התחכום שגילה המשיב בעבר. לבסוף נאמר, כי ישנו חיזוק לטענת המסוכנות בדמות כתב אישום נוסף שהוגש נגד המשיב, ולפיו לאחר שנתפס מבצע עבירות דומות, ניסה המשיב להימלט מלוכדיו ולשבש מהלכי חקירה. לאחר כל האמור, קבע בית המשפט כי איזון השיקולים מצביע על כך שניתן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא עד להגשת תסקיר בעניינו ביום 5.9.11; זאת בכפוף לאיסור קשר עם המעורבים בפרשה, הפקדת ערבות בסך 10,000 ש"ח, התחייבות עצמית בגובה 30,000 ש"ח, ערבות צד ג' בסך 30,000ש"ח והפקדת דרכון.

ו.        נגד החלטה זו הוגש הערר הנוכחי. נטען, כי העבירות המיוחסות למבקש, כמו גם נסיבות ביצוען, מלמדות כי אין בחלופת מעצר כדי להבטיח את מטרותיו. הודגש, כי בעבירותיו סיכן המשיב את בטחון המדינה ואזרחיה, שכן עסקינן במשאיות שנכנסו לשטחי מדינת ישראל משטח עוין מבלי שהתבצעה בדיקה ראויה של תכולתן; זאת מעבר לסיכון התברואתי הכרוך בהברחת סחורה חקלאית ללא פיקוח מתאים. לשיטת המשיבה, פרטי האישום השני מחזקים את הטענה בנוגע למסוכנותו של המשיב, שכן מעבר למעורבותו ה"ארגונית" לא היסס המשיב לקחת חלק במרדף מכוניות, תוך סיכון בטיחותם של אנשי מח"ש והפיצו"ח. כן נטען, כי לא היה מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בטרם קבלת תסקיר מבחן, ומבלי שנבחנו מפקחים פוטנציאליים למימוש חלופה זו. לגישת המשיבה, אין להסיק מכך שעיקר הראיות הן נסיבתיות כי יש חולשה בראיות שבתיק. לבסוף נטען, כי דברי בית המשפט בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר אינם עולים בקנה אחד עם החלטתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

הדיון

ז.        בדיון הפנה עו"ד ד"ר רוסו, שטען למדינה, להחלטת השופט פוגלמן בבש"פ 9297/09 פקיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) שכנטען עניינה דומה. נטען, כי המשיב ידע שהוא מצוי במעקב משטרתי והמשיך בעבירות; ומי שנכון להבריח גורמים משטח הרשות לישראל ללא בדיקה אין ליתן בו אמון. המסוכנות עולה ממעורבות המשיב בארגון העברת המשאיות תוך מתן שוחד, המקימה כנטען עילה זו, שכן מקום שמועברות משאיות מן הרשות ללא פיקוח, יוצרות הן סיכון בטחוני ברור. נוספת לכך, כנטען, פעילות המשיב למניעת המרדף, שהמשיב גם התגאה בה בפני אדם אחד בטלפון, והריהי סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. עוד נאמר, כי תלוי ועומד נגד המשיב כתב אישום דומה; ויש חשש לשיבוש, משלא נתפסו גורמים נוספים בפרשה. נטען, כי אין מדובר בראיות נסיבתיות בלבד, אך גם אם כן - אין פירוש הדבר שיש בהן חולשה.

ח.        עו"ד קמר טען למשיב, כי המסר של השופטת בן-אור והכרעת השופט יעקובי  כיוונו לשחרורו ואין לאפשר הפרזה במעצרים, ועוד טען כי אין עילת מעצר ולא נקבעה כזאת בהחלטות השיפוטיות; במקרי שוחד אין מעצר עד תום ההליכים, וגם לא בהסעת שב"חים, מה גם שרובם באים לחפש פרנסה ואינם מחבלים; לשיטת המשיב אין מקום ל"התלהמות בטחונית" - כלשונו - בכל נושא. עוד נטען, כי כתב האישום מוגזם ואין ראיות להעברת 50-40 משאיות; וניתן היה לעצור את המשיב לפני כן אך איפשרו המשך הפעילות הנטענת. נאמר גם, כי המשיב אינו מואשם בעבירות בטחוניות אלא הוא סוחר ביצים, והבעיה היא איפוא אך העברת סחורה לא מורשה. עוד נטען, כי תיאור מעורבותו של המשיב באשר למרדף מוגזם, וכן עילת השיבוש; גם אין למשיב עבר פלילי רלבנטי, ועבירתו היחידה היא מ-1993; כל שרצה הוא להתפרנס, ואף מעצר בית אינו מוצדק לגביו. 

הכרעה

ט.        לאחר העיון החלטתי לקבל את הערר, במובן זה שהמשיב לא ישוחרר בטרם יעיין בית המשפט בתסקיר שירות המבחן שיוגש לו ויקבע עמדתו לאחר מכן, בלא שאטע מסמרות לגבי הכרעתו. אין מדובר "רק" בעבירת השוחד, אלא גם בקשירת קשר לביצוע פשע של העברת משאיות לישראל בלא בידוק, ובהתנהגות של עבירה לכאורה בקשר למניעת המרדף אחרי המשאית ובמסוכנות הנובעת ממנה; לגבי המרדף אמר המשיב לחברו בשיחה המואזנת, "עשיתי להם טרור עם האוטו שלי בכביש, חוסם אותם ימין שמאל עוקף אותם, עובר אדומים, נוסע נגד התנועה..." - וגם אם יש בכך התרברבות, כלשון בא כוחו המלומד, מעידה השיחה במכלולה על הבנתו שלו כי עשה מעשים מסוכנים. אין צורך בתחכום רב לסבור כי העברת משאיות ללא פיקוח יש בה למצער סיכון בטחוני, נוסף לעשיית המעשה העלול להפיץ מחלה, ודעתי נוטה לכך שדבר זה עצמו מגבש עילת מסוכנות לציבור. כל מקום לפנינו גם אותו אירוע הקשור במרדף, המצדיק כי לפני בית המשפט יונח תסקיר בטרם הכרעה שיעמוד על טיבו של המשיב. זאת - מה גם שלא נקבע כל פיקוח לעניין מעצר הבית, דבר שיש להקפיד עליו ככלל. יש דמיון - אם גם לא זהות - בין ענייננו לבש"פ 9297/09 פקיה נ' מדינת ישראל הנזכר, שם נאמר מפי השופט פוגלמן "כי עצם נכונותו של אדם בישראל להסיע שוהים בלתי חוקיים, שהם תושבי אזור יהודה, שומרון וחבל עזה, מעידה כשלעצמה על מסוכנותו". באותו עניין היה מדובר בהכנסת שב"חים בכמויות גדולות תוך תשלום שוחד לאיש משמר הגבול ובתיאומים; כאן ענייננו בהברחת משאיות, והתשתית הנורמטיבית אינה חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 כשם, אך אין לפטור בטענת אי סיכון וצורך בפרנסה את נהגיהן של משאיות העוברים בלא בידוק (בתוספת לנושא המזון הלא בדוק), שהרי מי לידנו יתקע מיהם ומהם אותם נהגים.

י.        עלי לציין בצער כי לא התפעלתי, לשון המעטה, מכך שכתב האישום הנוסף שצורף, על פרשיה מסוג דומה מ-7.9.08 שנחקרה אז (יוחסו עבירות שונות, אמנם) ושיש בו חומרה על פניו, שכב למעצבה, כך על פני הדברים, במשטרה מאז 2008, והוגש רק עם הפרשיה הנוכחית ב-15.8.11. יש לקוות שגורם אחראי כלשהו יקרא דברים אלה ויבדוק הכיצד (הסבר העומס הנודע אינו יכול לכסות על הכל).

יא.      בנסיבות מתקבל הערר, כאמור, במובן זה שהמשיב יישאר במעצר עד לדיון בבית המשפט המחוזי בעקבות תסקיר. הואיל ולגבי הנאשמים האחרים נקבע דיון ב-29.8.11, יש מקום לבקש משירות המבחן, חרף הזמן הקצר, לעשות מאמץ ככל האפשר - ואני מקדים תודה במיוחד נוכח תקופת החופשות - להכנת התסקיר במהלך שבוע זה, והסניגור המלומד מתבקש לעמוד עמם בקשר לעניין זה. זאת, כדי שבית המשפט יוכל לדון ככל הניתן גם בעניינו של המשיב ב-29.8.11.

           ניתנה היום, ‏כ"א באב התשע"א (‏21.8.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il